שאלות נפוצות

ההסכם הוא הסכם טרום-נישואין המתאים לכל זוג המבקש להתחתן דרך הרבנות הראשית. הוא מתאים גם לזוג שרוצה לקדש את מערכת היחסים שלהם ב"קידושין" בטקס הלכתי פרטי - בין אם מתחתנים גם בטקס אזרחי בחו"ל, ובין אם לא.

אם מתחתנים על פי ההלכה, עשויים להתעורר בעיות שונות, כגון: סרבנות גט, עגינות, ממזרות, וחליצה. בעיות הללו קשים במיוחד בישראל בה אימץ המחוקק את ההלכה ("דין תורה") בכל הקשור לנישואין וגירושין של יהודים בארץ.

החלק הראשון של ההסכם— "ההסכם"— משתמש בכלים משפטיים-אזרחיים על מנת למזער את הבעיה של סרבנות גט. בהסכם מצהירים בני הזוג כי סרבנות גט גורמת נזק בר פיצוי, ההסכם מעניק סמכות לבתי משפט לענייני משפחה לפסוק פיצויים עבור נזקים הללו.

החלק השני של ההסכם – "השטר"—משתמש בכלים הלכתיים בניסיון למנוע כלל בעיות של סרבנות גט, עגינות, ממזרות, וחליצה. השטר מסמיך את בית דין רבני להכריז על הנישואין של בני הזוג כבטלים;  ממנה שליח לתת גט במקומו הבעל; ונותן סמכות כללית לבית דין רבני להפקיע את הנישואין של בני הזוג.

כן, אך אנו ממליצות לחתום על שני החלקים.

לא, רק באופן חלקי.

ההסכם בחלקו הראשון מניח כי רוב בני הזוג יעדיפו להסדיר גט ולא לגרום נזק בר פיצוי. עם זאת, ישנם בני זוג עשירים ונקמנים ביותר אשר יעדיפו לשלם פיצויים במקום לסדר גט. כמו כן, התמריץ של פיצוי אינו יועיל אם בן זוג המסרב לסידור גט הוא עני, ללא הכרה, או נעדר.

ההסכם בחלקו השני "השטר" מנסה לספק פתרון מערכתי וכוללני לבעיות של סרבנות גט, עגינות, חליצה וממזרות. עם זאת, תוקף השטר תלוי ביכולת לכנס בית דין רבני המוכן להכיר וליישם את המנגנונים שהונהגו בו. מרכז צדק לנשים סבור כי במקרים קשים, גם בית דין רבני המפרש את ההלכה לחומרה יעשה שימוש בשטר. 

עד היום הרבנות הראשית לא אישרה כל הסכם.

למעט הסכם אחד (שנערך בניו יורק), וההסכם לנישואין בצדק ובהגינות, אף הסכם טרום נישואין אחר אינו מתייחס לסרבנות גט כבר פיצוי, ולא מעניק סמכות בצורה מפורשת לבית משפט לענייני משפחה לפרש, ליישם את תנאי ההסכם, ולפצות על נזקים.

"ההסכם לכבוד הדדי" מסתמך על ההתחייבות לשלם מזונות מוגדלים כתמריץ למתן גט. הוא גם משאיר בעינו את מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבני ובין בתי משפט לענייני משפחה (סעיף ח). המרוץ הזה מאפשר לבתי דין רבניים לקחת סמכות לבטל את ההתחייבות לתשלום מזונות מוגדלים. 

"הסכמאהבה" של צוהר: כמו ההסכם לכבוד הדדי,  מסתמך ההסכם של צוהר על ההתחייבות של בני הזוג לשלם מזונות מוגדלים כתמריץ לגט. עם זאת, הוא הסכם בוררות שמעניק שיקול דעת רחב לבורר לעכב תשלום המזונות, וזאת מבלי שיצטרך להסביר את הסיבות לעשות כן (סעיף 5 ונספח א'). בנוסף, העובדה כי ההסכם של צוהר הוא הסכם בוררות מעוררת בעיות נוספות. בהסכם בוררות, מוותרים הצדדים על זכותם לערער על החלטות הבורר. לפי דעת מרכז צדק לנשים, אין הצדקה לוויתור כזה. כמו כן, לדעתנו לא מומלץ להסכים לבוררות במקרים של יחסי כוח לא שוויוניים כמו במצבי גירושין של יהודים, שבהם ידו של הבעל על העליונה .

ההסכם לכבוד הדדי והסכמאהבה אינם מספקים אפשרות של פירוק הנישואין ללא צורך בהסכמת הבעל לגט. ההסכם של מרכז צדק לנשים ("השטר") מאפשר אפשרות זו. ההסכם מבוסס על הצעתו של הרב מיכאל ברויד להסכם משולש, ההסכם קצר ופשוט יותר מהצעתו של הרב ברויד, ובניגוד לברויד, מתייחס  גם לבעיות של ממזרות. 

כן. ללא ספק.

בהקדמה, קובע ההסכם במפורש כי שלום בית עדיף על פירוק המשפחה. בשונה מהסכמים אחרים, ההסכם אינו מפרט את הדרכים להשיג את הפיוס הנדרש. לדעתנו, אם שיקום הנישואין  הוא דבר אפשרי, ינקטו בני הזוג מאמצים לעשות כן מיוזמתם ובתנאים שלהם. 

מרכז צדק לנשים ממליץ לחתום על החלק הראשון של ההסכם בפני נוטריון לפני החתונה. לאחר החתונה, יש לחתום על ההסכם בפני שופט בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, אנו ממליצות לחתום גם על החלק ההלכתי של ההסכם ("השטר") לפני החתונה מול שני עדים כשרים מבחינה הלכתית - גברים שומרי מצוות שאינם קרובי משפחה אחד של השני או של אחד מבני הזוג.

לא, כל עוד זוג חי יחד ואף צד לא רוצה בגירושין, נישואיהם הם כמו של כל האחרים, חז"ל אישרו להוסיף "תנאים" לחוזה הנישואין כבר בתקופת המשנה.