עתירה נגד החלטת שר התחבורה להורות על סגירתו של רחוב בר אילן בירושלים לתנועת כלי רכב בזמני התפילה בשבתות ובחגים. העותרים הם תושבים חילוניים המתגוררים באזור וכן נציגים של הציבור החילוני בעיר, הטוענים כי החלטה זו פוגעת בחופש התנועה שלהם וביכולתם לעשות שימוש ברחוב בשבתות ובחגים. 

בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי ההתחשבות ברגשות הדת ובאורח החיים הדתי היא שיקול כללי שניתן להתחשב בו בהפעלת סמכות שלטונית. על הרשות לאזן בין הצורך לקיים את חופש התנועה לבין הצורך להגן על רגשות הדת ואורח החיים הדתי, לפי הקבוע בפיסקת ההגבלה שבחוק היסוד: כבוד אדם וחירותו. החלטתו של שר התחבורה מאזנת כראוי בין שני העקרונות, אך אינה מתייחסת לפגיעה אפשרית בתושבים החילוניים של השכונה. יש להשיב את ההחלטה לשר התחבורה לשם קבלת החלטה חדשה שתהא מבוססת על תשתית עובדתית מלאה וראויה.